בשנים האחרונות מאז חוקק חוק התובענות הייצוגיות, ישנה התעוררות של הציבור בכל הקשור למיצוי זכויותיו אל מול גופים ציבוריים או מסחריים שונים.
התובענה הייצוגית עוסקת בכללותה בנזק קטן הנגרם לאדם בודד, אך בצירוף הנזק שנגרם לקבוצה כולה, מדובר בנזק כספי גדול. לעיתים הנזק שנגרם לפרט הבודד הינו נזק משמעותי בפני עצמו. התובענה הייצוגית מאפשרת לפרט הבודד לתבוע את נזקו האישי, ואת נזקה של הקבוצה כולה כמי שמשמש כתובע הייצוגי שלה.
התביעה הייצוגית מורכבת משני שלבים עיקריים: השלב הראשון עוסק באישור התביעה כתביעה ייצוגית, השלב השני עוסק בבירור התביעה לגופה. כאשר תביעה ייצוגית מאושרת, הדבר נותן תמריץ לגוף הנתבע לנסות ולהתפשר עם התובע הייצוגי טרם בירורה של התביעה.
חשוב לציין, כי הגשת התביעה אינה כרוכה בתשלום אגרה, או שכר טרחה לעורך דין המייצג מטעם התובע. בית המשפט עצמו הוא זה שקובע את הפיצוי לתובע הייצוגי וכן את שכר הטרחה של עורך הדין המייצג, הנקבע על ידו בנפרד.
התביעות הייצוגיות המוגשות נוגעות למגוון נרחב של תחומים:
• התחום הרפואי – התחום נוגע לתביעות כנגד יצרניות התרופות השונות בגין אי פירוטן או אזכורן של תופעות לוואי שונות הנובעות מצריכת התרופה, גרימה של נזק למי שצורך את התרופה. אי פרסום ויידוע הציבור על שינוי במרכיבי התרופה. דוגמא בולטת לכך עוסקת במטופל הצורך תרופה הדרושה להתמודדות עם מחלתו, והיצרן מחליט בלי להודיע לשנות את מרכיבי התרופה או מינונה, באופן הגורם לפגיעה ישירה בבריאותו של החולה.
• התחום הביטוחי – התחום נוגע לפוליסות ביטוח שונות. מרבית התביעות נוגעות לניסוח מטעה או חסר של חברות הביטוח, שגורם למבוטחים להתקשר עימם. בעת קרות האירוע הביטוחי מתנערת חברת הביטוח מחובתה לפצות את המבוטח, בהסתמכה על ניסוחיה המטעים או החסרים.
• התחום הצרכני – התחום נוגע לתביעות בהן היצרן או הספק גרמו להטעיה של הצרכן באיכות המוצר, בהבטחות היצרן באשר ליכולות המוצר, במרכיביו או כל הטעיה אחרת שגרמה לצרכן לצרוך את המוצר.
• התחום הציבורי – תביעות כנגד הרשויות הציבוריות השונות בגין גביה בלתי חוקית או מופרזת של כספים שונים מהציבור, אי יישום של דברי חקיקה שונים. דוגמא לכך היא אי הנגשה מספקת של מבנים ציבוריים לטובת ציבור הנכים.
• תחום דיני העבודה – התחום נוגע לאפליה בקבלה לעבודה, הלנת שכר, אי תשלום זכויות הנובעות מהסכם העבודה הקיבוצי או מכוח החוק.
.svg)