מיקרוטראומה

תאונת עבודה במובנה הפשוט בחוק הביטוח הלאומי, מתרחשת כאשר התקיים אירוע תאונתי נקודתי לזמן מוגבל ומתקיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין העבודה. אך מה הדין כאשר הפגיעה בעובד אינה נגרמת מאירוע אחד, אלא ממספר פגיעות זעירות, האם הביטוח הלאומי יכיר בכך כתאונת עבודה ? תורת המיקרוטראומה שפותחה בבתי הדין לעבודה באה לתת מענה למקרים שאינם עונים על ההגדרה הקלאסית של תאונת עבודה.

נפרט להלן באופן כללי את המבחנים שגובשו בבתי הדין לעבודה :

• התנאי הראשוני והחשוב להכרה בתורת המיקרוטראומה כפגיעה בעבודה, הוא קיומן של פגיעות זהירות שכל אחת מהן הותירה נזק מזערי שאינו זמני, שהצטבר לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של העובד. הדוגמא אליה חוזר בית הדין לעבודה בפסיקתו, הן של טיפות מים המכות בסלע עד שלבסוף הן יוצרות בו חור.
• התנאי השני הינו ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה, במהלך יום העבודה. דוגמא לכך הינה קלדנית בבית המשפט שכל הקלדה שלה היא משתמשת בתנועות חוזרות במהלך יום העבודה.
• דוגמא למקרה בו דחה בית הדין לעבודה את החלתה של תורת המיקרוטראומה, הייתה של עובד במוסך שהתלונן על פגיעה בכתפו וביד ימין וטען כי יש להכיר בו כנפגע עבודה.
• בית הדין לעבודה דחה את ערעורו של העובד, מאחר ועבודתו במוסך הייתה כרוכה בפעולות חוזרות של החלפה ותיקון מנועים וחלקי חילוף אחרים, אך פעולות אלה היו מורכבות מתנועות מגוונות (הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות,), שבוצעו בסדר משתנה על פי צורכי העבודה.
• אם העובד היה מוכיח כי פעולותיו היו כוללות תנועות חזרות ונשנות שמתבצעות עקב העבודה באופן סדיר ולא משתנה שהותירו בו פגיעות זהירות כמו הקלדנית הוא היה מוכר כנפגע עבודה.
• כפי שניתן היה להבין, הכרה בנפגע עבודה על פי תורת המיקרוטראומה אינה פשוטה.

התהליך להכרה מתחיל במילוי הטפסים השונים לביטוח הלאומי, ובהצגת התשתית העובדתית המדויקת. יש להסתייע בעו"ד על מנת לצלוח את התהליך בהצלחה.

פנו עוד היום למשרדינו לקביעת פגישה ללא התחייבות.