תאונה במקום העבודה יכולה לגבש עילת תביעה הן כנגד המעביד והן כנגד המוסד לביטוח לאומי. אנשים רבים חושבים כי רק אירוע תאונתי פתאומי הקשור קשר ישיר למקום העבודה יכול לגבש עילת תביעה. לדוגמא אדם שעובד בחברת הובלות והרים חפץ כבד, ועם הרמת אותו חפץ הוא איבד את שיווי משקלו, החליק ושבר את רגלו. במקרה זה אין מחלוקת כי האירוע שבו הרים העובד את החפץ הכבד גרם לאיבוד שיווי משקלו ולשבירת רגלו באופן שיזכה אותו בהכרה כנפגע עבודה במוסד לביטוח לאומי.
באשר לגיבוש עילת תביעה כנגד המעביד, העובד יצטרך להוכיח כי המעביד לא סיפק לו ציוד בטיחות מתאים להרמת משקלים שונים, לא הדריך אותו בצורה מספקת והפר חובות נוספות מצידו, כדי לגבש עילת תביעה כנגדו.
אך מה קורה אם אותו עובד סובל מנכויות אך הוא לא יכול להצביע על אירוע פתאומי מסוים. האם הוא יהיה זכאי לפיצוי ?
הפסיקה קבעה במהלך השנים כי רק אם יוכיח העובד כי התקיימו בעניינו אירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים שגרמו לנזק ממשי במהלך השנים, ("תורת המיקרוטראומה") הוא יהיה זכאי לפיצוי .
בעניין זה יש להדגיש כי ככל שהמוביל לא יצליח להוכיח כי עבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הותירה בו פגיעה זעירה שהצטברה לפגיעה ממשית הוא לא יהיה זכאי לפיצוי. לדוגמא אם העובד יוכיח כי מידי יום הוא נקט באותן פעולות בסדר דומה : הרמה, כיפוף, נשיאת המשקל על גבו ופעולות דומות שנעשו באותו אופן מידי יום, אז הוא יוכר כנפגע עבודה מכוח הלכת המיקרוטראומה.
חריג נוסף שיזכה את אותו עובד בהכרה, הוא במידה והעובד יוכיח כי המחלה ממנה הוא סובל היא מחלת מקצוע שמתקיים קשר סיבתי בינה לעבודתו, ושקשר זה מוכר בתקנות.
ישנם מקרים בהם יוכר אירוע תאונתי כתאונת עבודה אף שלא מדובר בהכרח בקשר ישיר. כך לדוגמא, עובד שחוזר ממקום עבודתו ונוסע לביתו ללא סטייה מהדרך יזכה להכרה בתאונת עבודה אם הוא נפגע בדרך לביתו. דוגמא נוספת שתוכר כתאונת עבודה נוגעת לאדם המצוי בעבודתו והוא חש לעזרת אדם המצוי בעבודה או במקום סמוך לה, והוא נפגע כתוצאה מכך.
מחלת מקצוע, הינה סוג נוסף של פגיעה שתזכה את המבוטח בהכרה כנפגע עבודה. כדי שמחלתו של המבוטח תוכר כמחלת מקצוע על המחלה להופיע בתקנות וכן יש להוכיח שמחלה זו פרצה במסגרת עבודה שהשר קבע כי היא יכולה להביא לידי מחלה זו.
.svg)